פרק ה "התזמורת האדומה" 1944

מולנו באותו רחוב שבו גרנו, גרה משפחת צימנטבוים. בת אחת צילה שהכרתי נשלחה לאושוויץ. לפי העדויות התנהגה צילה כגיבורה, עזרה לזולת, ארגנה ניסיונות בריחה. וכשנתפסה הצליחה לשים קץ לחייה על ידי חיתוך עורקיה, רק כדי לא לתת לנאצים את התענוג להורגה. בפינת הרחוב נמצא לוח זיכרון לזכרה עד היום הזה.

לאבי היה אח – ישראל, ואשתו שיינה. היו להם 12 ילדים. הוא התפרנס בחזקת איטליז. הילדים התפזרו בעולם – בת אחת באנגליה, בנות ובנים באמריקה, בת בישראל. הבת הצעירה והבן הצעיר נשארו בבלגיה. הצעיר הרמן בגיל 18 הפך להיות קומוניסט פעיל במפלגה עד כדי כך שהיה מועמד ברשימת הקומוניסטים לעירייה באנטוורפן. כשהגרמנים פלשו לבלגיה נעצר בתור קומוניסט. יש לזכור שזה היה בתקופה ששתי המעצמות רוסיה וגרמניה היו אויבות. לאחר שהושג הסכם בין גרמניה לרוסיה והן הפכו להיות בנות ברית שחרר הרמן איזבוצקי כקומוניסט. כידוע הידידות לא החזיקה מעמד והגרמנים תקפו את רוסיה. הרמן ירד למחתרת והפך לאחד מראשי הארגון "התזמורת האדומה", ארגון מחתרתי נגד הגרמנים למען רוסיה שבראשו עמד טרפר, אשר ביצע חבלות וריגול.

התזמורת האדומה פעלה בבלגיה וצרפת. היו להם השגים גדולים. הרמן ואחרים נתפסו בגלל הלשנה. הוא לא נכנע, לא דיבר ולכן הוצא להורג בצורה אכזרית ביותר – בכריתת ראשו. בתאריך 6.7.44 בעיר CHARLOTENBURG (שרלוטנבורג) – גרמניה.
לגיבורי המחתרת הוקמו מצבות ביניהם גם להרמן ב "יער התזמורת האדומה" בשער הגיא. בואך מתל אביב פונים ימינה בכיוון בית שמש 100 מטר מצד ימין בשביל עפר נמצאות המצבות